שולחן של סטודנט

איך לעמוד במשימות שאתה מציב לעצמך?

פוסט על ידי דין אשכנזיהגב

קודם כל, מזה משימה? משימה זה חלק מדרך למטרה הגדולה. משימה זה משהו קטן שיעזור לך להגיע למשהו גדול. זה פעולה אחת או רצף פעולות שיעזרו לך להגיע אל היעד.

לדוגמה אני רוצה לעשות 10 אלף שקל בחודש דרך מכירות טלפוניות. המשימה שלי היא למכור ללקוח בטלפון. זה יכול להיות יעד של 10 מכירות ביום או 5 או אחת. זה לא באמת משנה. מה שמשנה זה שתבין שהמשימה היא הדרך ליעד. היא הפעולה שצריך לנקוט שיקרבו אותך יותר אל היעד.

אז אחרי שהבאנו את ההגדרה של משימה ויישרו קו אפשר להתקדם לדבר העיקרי שלשמו נכנסת לכאן. איך לעמוד במשימות שאתה מציב לעצמך?

קודם כל איך להציב את המשימות? יש לי יעדים שקבעתי, איך אני יודע איזה פעולות אני צריך לעשות כדי להשיג את היעדים האלה?

אז קודם כל כיסיתי את כל שלב קביעת היעדים ומשמעות החיים במאמר אחר שלי. 

אז אחרי שקבעתי יעדים וניגשתי להשיג אותם. אני מתחיל תהליך שנקרא חשיבה אסטרטגית אני מבין מה אני צריך לעשות כדי להגיע לשם. אחרי שאני מבין מה אני צריך לעשות כדי להשיג את זה, אני שואל מתי? ואיך? לשלב הזה נקרא טקטיקה. אז אמרנו, יעדים > אסטרטגיה > טקטיקה. 

הטקטיקה לפעמים יכולה להשתנות. אבל חשוב לעמוד באסטרטגיה. לפעמים קשה לנו לעמוד בה. אם החלטתי להוריד 5 קילו והבנתי שכדי לעשות את זה אני צריך ללכת 3 פעמים למכון, בראשון שלישי ושישי ואני צריך לבנות תוכנית אימונים ולאכול בריא זה טוב ויפה. אבל מה קורה שאני שואל את עצמי "האם יש לי כוח ללכת?" "האם אני רוצה ללכת?". כשאני שואל את עצמי שאלות כאלה סביר להניח שהתשובה להם תהיה, "עזובב אותך תישאר בבית פעם אחת לא יקרה כלום".

הדבר העיקרי והכי חשוב לזכור זה שהכל נובע מהתקשורת שיש לך עם עצמך. 

תשאל את השאלות הנכונות והתשובות הנכונות יגיעו. תשאל "איך אני הולך להביא את עצמי למכון?" "איך אני מעורר את עצמי כדי ללכת למכון?" "מה אני כן יכול לעשות כרגע?". 

התקשורת עם עצמך היא משהו שצריך לבנות. אני תמיד אומר לאנשים סביבי. תנהגו לעצמכם כאילו אתם חבר שבצרה. לי קל להגיד "אין לי כח" "אני מוותר ""אני לא טוב בזה" ואני גם האמין בזה. לא יהיה לי שום קול בראש שסותר אותי. לעומת זאת, אם חבר שלי היה בא אלי ואומר לי "שמע נשבר לי, אין לי כח לעשות את זה יותר" הייתי מעודד אותו. לא משנה מה באמת קורה! יכול להיות שבאמת קשה לו, יכול להיות שגם אני הייתי חושב לפרוש ואולי הייתי פורש. אבל אם הוא מגיע אלי אני אעשה הכל כדי לשנות את דעתו ולדחוף אותו קדימה. כי זה מה שחברים עושים. אז תנהגו לעצמכם כאילו אתם החברים הכי טובים שלכם. 

איך להמשיך לעשות משימות גם שאין לי כח?

בהמשך לפסקה האחרונה כאן אלמנט התקשורת הוא מאוד חשוב. "אין לי כח" זה משהו שאנחנו אומרים לעצמנו כדי להתמחק. זה לא שאין לנו כח. אין דבר כזה "אין לי כח" יש לנו כח. אנחנו יכולים להמשיך לחיות ולעשות דברים שעות וימים בלי שינה ואוכל. אנחנו יצור חזק ועם מספיק כח רצון יכול לשבור כל שיא וגבול. זה רק עניין של רצון. אז השאלה הנכונה יותר היא "איך להמשיך גם שאני לא רוצה?". אז אספר לכם סיפור על עצמי. אני מעצב גרפי ומעצב אתרים, אני יושב שעות מול המחשב ומעצב אילוסטרייטור בפוטושופ ובעוד תוכנות שלא מעניינות אתכם. יש לי לקוחות שמחכים לדד ליין לפעמים כבר נשבר לי התחת והגב מלשבת על הכיסא. אבל יש דד ליין. וגם אם הוא לא קרוב ואני יכול להרשות לעצמי לפרוש היום אני דוחף עוד קצת. רק כי אני יודע שמה שאני אעשה היום אקדם אותי היום! ולא מתי שאעשה את זה. זה חשוב לדעת מתי אתה בקיצון שלך ומתי להפסיק לגמרי או לקחת הפסקה. אבל שמדובר במשימות שאתה פשוט לא רוצה לגשת אליהם זה לא פשוט. אבל אני הולך לגלות לך כמה שיטות שיעזרו לך להתגבר על ה.

שיטה מס' 1:

תשקר למוח. כן כמו שזה נשמע. המוח שלך לפעמים מתעתע בך בזה שהוא אומר לך "רק עוד סרטון אחד בפייסבוק", "עוד 5 דקות ונלך לישון" אז אתה יכול לעשות לו את אותו טריק בדיוק רק לטובתך. תעבוד על משהו, כשהמוח אומר די. תגיד לו "עוד 5 דקות וזהו" וככה תמצא את עצמך מושך עוד חצי שעה עבודה. גם שנגמרו לך כבר כל הכוחות.

שיטה מס' 2:

תתחיל. אם יש לי משימה לכתוב 500 מילים אז אני פותח את הקובץ. רושם כותרת. משם שאתה כבר מול הדף והתחלת מה לא תרשום איזה משפט שתיים? ושאתה רושם איזה משפט שתיים לא תרשום כבר פסקה או שתיים?

עוד דוגמה, נגיד ואני רוצה להשתפר בציור(יעד), והדרך שלי היא לצייר חצי שעה ביום. אבל היום דווקא לא מתחשק לי בכלל. אבל הבטחתי לעצמי נכון? ואם אוותר על היום הזה אז מה המילה שלי שווה? משמעת עצמית זוכרים? פעם אחת ויתרת? הפסדת. אז אני ניגש לדף עם כל ה"אין לי כח" מחזיק את העיפון ועושה קו. פשוט קו מתחיל סתם להזיז את היד. בלי לחשוב. 

אז הנה לכם 2 שיטות להמשיך למרות ש"אין כוחות".

אם ה"אין לי כח" ממשיך לעלות לכם. אז אולי כדאי שתעשו חישוב מסלול מחדש. הרי אם הייתם באמת רוצים את היעד אז הייתם ממש נלהבים לעשות את הדרך לשם. הבעיה היא שלפעמים היעד הוא נורא כיפי ונשמע טוב והדרך לא כל כך. 

כמו לצייר. פגשתי אין ספור אנשים בחיים שאמרו לי "איזה כיף לך שאתה יודע לצייר איך באלי גם לדעת ככה" אבל כמה שזה כיף "לדעת" לשבת יום יום ולהתאמן על חלקים בגוף האדם או על תנועת מפרק היד זה לא כזה כיף. 

אז הדרך לא תמיד תהיה כיפית. והיעדים אומנם נראים מספקים אבל הדרך לא תמיד. כי אנחנו חיים בעולם של סיפוקים מיידים. של למידה מהירה.

הרבה פעמים אנחנו מתחילים משהו לומדים כמו משוגעים מתלהבים רואים התקדמות ופתאום אחרי כמה רמות כבר הפסקנו לראות התקדמות. הכל נהיה אותו דבר, שטוח.. זה לא שאנחנו לא מתאמנים מספיק או שאנחנו לא טובים בזה או אין לנו כישרון לזה. פשוט גרף הלימוד הוא בדרך כלל בנוי בצורה כזו שבהתחלה יש הרבה הישגים (סיפוקים) ואחר כך הטיפוס מעיט בצורה דרסטית.

תקראו את הספר mastery ותבינו למה אנחנו פורשים מכל מה שאנחנו רוצים או מתחילים ללמוד.

מה לעשות קודם?

אוקי אז לתשובה הזאת יש 2 גישות, המלצה שלי היא לנסות את שניהן כדי זה משתנה מאדם לאדם ואין תשובה חד-משמעית. גישה אחת היא לסיים את המשימות הכי גדולות ומשמעותיות קודם. לגישה הזאת קוראים 80\20 או עיקרון הפראטו(Pareto Principle). יש ספר ממש טוב שנכתב על הגישה הזאת שנקרא:

The 80/20 Principle: The Secret to Achieving by Richard Koch 

בספר הזה הוא ממש מסביר איך הגישה הזאת עובדת לא רק על פרודקטיביות אלה על כל תחום בחיים שלנו. הגישה הזאת אומרת ש80% מהתוצאות באות מה20% מהפעולות וזה נכון לכל מקרה.

העיקרון השני הוא עיקרון שאני קורה לו עיקרון המומנטום. אישית אני יותר מתחבר אליו. אני מסיים את המשימות הקטנות שאני יכול לשים ב5 עד 10 דקות ואז ניגש למשימות הגדולות. הדבר נותן לי דרייב של הצלחה ורצון לסיים את הכל. העיקרון הזה פועל מהרגע שאתה קם. אתה עושה משימות קטנות שמראות לתת מודע שלך שאתה כבר מצליח ואתה כבר על הגל ומוכיחות לו שאתה יכול להצליח הכל היום. וזה מתחיל מלסדר את המיטה, את החדר, להתלבש.

איך אני יודע כמה זמן יקח לי כל משימה?

לדעת כמה זמן תיקח לך כל משימה זה עניין של אינטואציה וניסיון. לדעת לחשב את הזמן שלך והזמן שיקח לך לעשות כל דבר הוא דבר שיעזור לך בהרבה היבטים בחיים. במיוחד אם אתה עצמאי. הזמן שלך שווה את הכסף שלך. ברגע שתבין כמה אתה שווה לשעה תדע איך לתמחר את העבודה שלך. אם אתה לא יודע כמה זמן לוקח לך לעשות את העבודה שלך או להתנהל לא תדע איך לתמחר את עצמך. לכן אני בהחלט ממליץ לך לעקוב אחרי הזמנים שלך ולפתח את היכולת לדעת כמה זמן לוקח לך לעשות כל דבר. אם ממש קשה לך אתה יכול לפתוח טיימר לפני כל משימה ולבנות מעקב בקובץ אקסל כמה זמן לוקח לך ולעשות ממוצע מהזמן הזה. זאת אחלה דרך לדעת כמה זמן לוקח לך לעשות כל משימה וגם גורם ללחץ חיובי לסיים את המשימה בזמן הקצר ביותר. WIN WIN

איך להישאר מרוכז הרבה זמן?

להישאר מרוכז זה משהו שתלוי בכל כך הרבה דברים. קודם כל אני חושב שהכי חשוב לדעת שזה מתחיל ונגמר באנרגיה. אתה מקבל אנרגיה ממה שמלהיב אותך, מכמה זמן שאתה ישן, מהתשוקה שלך, ממה שאתה אוכל, וממה שאתה שותה, מהאנרגיה שאתה מוציא, וכמובן מהסביבה שלך. אצל כל אחד זה שונה.

אם אתה עייף כמובן לא יהיה לך אנרגיה זמינה בגוף לבזבז על לעבוד או לעשות עבודה מנטלית. לנוח גם לפעמים יכול להיות מעייף. אם אתה רואה טלוויזיה אתה עדיין מאמץ את המוח. אם תנסה לעבוד רעב כנראה שיהיה לך מאוד קשה להתרכז כי לגוף שלך לא תהיה אנרגיה לפעול. כנ"ל גם אם אתה צמה. כתבתי מאמר על איך לשבת על המחשב לאורך זמן מבלי שיכאב הראש וזה בהחלט קשור גם לאנרגיה שתהיה לך לשבת על המחשב או לעשות עבודה כזו או אחרת מבלי לעזוב אותה לאורך זמן. תראה שאתה עובד על משהו שאתה אוהב, שיש לידך מים, שאכלת, שישנת מספיק, שלא ביזבת את האנרגיה שלך היום במקום אחר ואין משהו שמעסיק לך את המחשבות, שהסביבה שלך נוחה ונקייה עבורך, ותאמין לי שתצליח להישאר מרוכז להרבה זמן. וכמובן תעשה הפסקות. אין בזה משהו רע, להפך, לערער על הדברים או סתם לא לחשוב לרגע עוזר למוח להתאפס ולהיכנס לעבודה ממקום אחר ולייצר אנרגיה זמינה.

רשום תגובה